כאשר אדם נפטר, הוא מסיים את דרכו בעולם, אך משאיר אחריו רכוש, כספים ולעתים אפילו חובות, ואלו עוברים בצורה כזו או אחרת אל יורשיו.
השאלה הנשאלת היא – איך עובד תהליך הירושה? ועל התשובה המורכבת והמפורטת נעמיק במאמר זה.
נחלק את המאמר למספר שאלות מנחות שיתנו לכם הסתכלות רחבה על חלוקת הירושה ואופן הביצוע שלה במספר נסיבות ותרחישים שונים.
ראשית, נסביר מהו עיזבון –
עיזבון הינו אותו הרכוש אשר אדם השאיר לאחר פטירתו ועד לחלוקת הירושה בין יורשיו או בין הזכאים לו על פי צוואה.
העיזבון כולל נכסים שונים, כמו: כסף, מקרקעין, מטלטלין, ניירות ערך, זכויות שונות ומגוונות ועד לחובות שנצברו על ידי אדם עד לרגע פטירתו.
מה קורה במצב בו הנפטר לא הכין מראש צוואה?
כאשר אדם שנפטר לא ערך צוואה מראש, העיזבון שלו יחולק ליורשיו החוקיים באמצעות 'ירושה על פי דין' בהתאם להוראות חוק הירושה התשכ"ה – 1965 (חוק הירושה).
חלוקת ירושה בין יורשים על פי דין, תהיה בהתאם לקבוע בחוק הירושה. חלוקה זו נעשית באמצעות הוצאה של צו ירושה, בשונה מצו קיום צוואה. בצו הירושה יירשמו מי הם יורשיו של המנוח ובאילו חלקים הם יורשים אותו.
על סמך הכתוב בפרק ב' לחוק הירושה (סעיפים 10 – 17) יורשיו של המנוח על פי דין הם:
- בן או בת הזוג של המנוח בסמוך למועד פטירתו.
- קרוביו של המנוח על בסיס קשר דם בשלושה מעגלי קרובים: ילדי המנוח, צאצאי ילדי המנוח, הורי המנוח וצאצאיהם, סביו של המנוח והצאצאים שלהם.
חלוקת הירושה בין בן זוג וילדים, בהתאם לירושה על פי דין
בן או בת הזוג של המנוח מקבלים זכויות עודפות בענייני ירושה, ויהיו אלו אשר נוטלים את כל המיטלטלין אשר שייכים למשק הבית המשותף שהיה למנוח.
במידה ולמנוח היו גם ילדים או צאצאי ילדים, חלוקת הירושה תתבצע באופן כזה שהילדים נוטלים חצי מן העזבון ובן הזוג האחרון בסמוך לעת הפטירה נוטל חצי מן העיזבון.
חלוקת ירושה כאשר המנוח לא השאיר ילדים
ככל והמנוח לא השאיר ילדים- חלוקת הירושה על פי דין בין אחיו של המנוח ובין בן הזוג, מתבצעת באופן הבא: אם המנוח השאיר רק אחים או צאצאי אחים או סבים – קרובים אלה יקבלו שליש מהעיזבון ובן הזוג יקבל שני שליש מהעיזבון.
במקרה זה, במידה ובן הזוג של המנוח היה נשוי לו במשך 3 שנים או יותר ברציפות ואלו התגוררו בדירה משותפת אשר כלולה בעיזבון, בן הזוג ייטול את כל חלקו של המוריש בדירה, וירש שני שליש משאר העזבון.
במידה ולמנוח אין ילדים או קרובים אחרים למעט בן זוג, יורש בן הזוג את העזבון כולו. במקרה בו אין למנוח בן או בת זוג, עזבונות יתחלק רק בין קרוביו.
ומה קורה במצבים בהם יורש נפטר לפני המוריש?
במידה וילדו של המוריש נפטר לפני המוריש, ילדיו של הנפטר (הנכדים של המוריש) יהיו אלו שיקבלו את הירושה במקומו. כך גם יעשה במצב של פטירה של יורש אחר (בן זוג לצורך העניין) שנפטר לפני המוריש.
במקרים בהם יורש נפטר לאחר המוריש, חלקו בירושה יעבור לעיזבונו, דהינו יחולק בהתאם לירושה על פי דין או על פי צוואתו.
מה קורה במקרים בהם המנוח השאיר צוואה?
כאשר אדם הכין מבעוד מועד צוואה, הזוכים בעיזבונו הינם בהתאם להוראות הצוואה. מי מהזוכים על פי הצוואה יוכלו לפנות לרשם הירושה או לבית הדין הרבני ולבקש את קיום הצוואה.
חשוב לציין שקיימים מקרים בהם קורבי המנוח רואים את עצמם נפגעים מבקשה לצו ירושה או מהוראות הצוואה, ואלה רשאים להגיש התנגדות למתן צו ירושה או צו קיום הצוואה, וזאת בהתאם בהתאם לעילות הקבועות בחוק הירושה. במקרים רלוונטים, יתאפשר תיקון של צו ירושה או צו קיום צוואה, אף לאחר שניתנו, ככל ויתברר כי נפלה בהם טעות.
ככל ומוגשת התנגדות לצו הירושה או לצו קיום הצוואה התיק יועבר מהרשם לענייני ירושה לבית המשפט לענייני משפחה לבירור המחלוקות.
מה קורה במידה ולמנוח אין יורשים?
קורים לא מעט מצבים בהם המנוח עשוי להיות אדם ערירי או שאין לו יורשים מסיבות כאלה ואחרות. במצב זה, על פי דין עיזבונו עובר לניהול המדינה. כעבור מספר שנים לאחר מכן, אם לא יימצאו יורשים הזכאים לעיזבון, העיזבון כולו יעבור לבעלות המדינה וישמש את המדינה למטרות חינוך, בריאות, מדע וסעד בלבד.
הגורם האחראי על ניהול העיזבון הינו אגף האופוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
יש לציין כי קיימים מצבים בהם שר האוצר רשאי על פי שיקול דעתו, להעניק או לשלם, מתוך נכסי הנפטר, לאדם אשר היה תלוי במנוח לכלכלתו או להעניק לקרוב משפחה של המנוח או בן זוגו שלא שייך לרשימת היורשים על פי דין הקבועה בחוק.
ומה קורה אם הנפטר השאיר חובות? האם חובות עוברים בירושה?
עיזבון כולל את מסת הנכסים אשר הותיר אחריו הנפטר, וכן גם את חובותיו.
ברוב המקרים העיזבון הוא חיובי, כלומר, הנכסים שהותיר המנוח גדולים יותר מהתחייבויותיו, ולכן במקרים כאלו משלמים תחילה את חובות העיזבון ואז מתחלקים היורשים בנכסים הנותרים.
ואם בכל זאת, קיימת ירושה שלילית ולנפטר יש יותר חובות מנכסים, הכלל יהיה שיורש אינו חייב יותר ממה שקיבל מהעיזבון, לכן נושה לא יקבל בשום מצב סכום אשר גבוה יותר משווי נטו של העיזבון.
למידע נוסף ולליווי משפטי מקצועי, הינכם מוזמנים ליצור קשר ונשמח לחזור אליכם בהקדם
